תפקידים במשפחת השורש
מאת: סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת ברפואה אינטגרטיבית
משפחה וכל קהילה אחרת, היא כמו חפיסת-קלפים.
ההורים *טורפים* את הקלפים, כלומר מערבבים את הגנים שלהם וכל ילד שיוצא לאוויר העולם, *שולף קלף* מהחבילה.
אם אתה הבכור – תבחר את מה שבא לך. אעלק...
ברוב המקרים, אתה תבחר את מה שנדמה לך, שהכי ישמח את הוריך...
אם אתה הילד השני, לרוב תבחר את ההיפך מהבכור.
אם הוא ילד טוב, אתה תהיה מופרע ואם הוא המופרע, יש סיכוי טוב שאתה תהיה החננה.
זה תקף גם בעוד מישורים, לא רק התנהגותיים אלא גם לגבי תחביבים ותחומי עניין:
אם הבכור הוא ספורטאי, יש סיכוי שאתה תתעניין באומנות.
אם אתה השלישי, חופש הבחירה שלך מתרחב, כביכול, אבל – גם כאן ישנה מלכודת:
האם תזדהה עם הבכור, או עם השני?
ועם איזה ילד, מזוהה כל הורה?
אכן, הרבה בחירות!
הרבה ילדים שלישיים, לוקחים עליהם את התפקיד של משכין השלום במשפחה.
הם יפשרו בין הניצים בריב ויש להם את הנטייה להצליח ולשמר את אהבת ההורים אליהם, או במילים אחרות:
אסטרטגיית השרידה שלהם מהילדות, תהיה פאסיבית, מאפשרת. (הפנייה למאמר: "זיהוי מוקדם של הצרכים יכול לשמר את היחסים", בפסקה 'יחסי רודף ונרדף').
כלומר הילד השלישי, בוחר באסטרטגיית ה"חלש" וה"נזקק", כדי להמשיך להיות אהוב וחמוד, גם בבגרותו.
אם יש ילד רביעי במשפחה, הוא בעצם, "הכי בעל-בחירה".
הוא יכול להגשים את השאיפות שלו ולהיות מי שבא לו.
לרוב, ההורים כבר התנסו וטעו על שאר הילדים ולכן הילד הרביעי זוכה לחופש פעולה כמעט מלא, הוא הילד שירשו לו להישאר לישון אצל חברים מגיל צעיר, לטייל לבד וכו'...
אם ההורים כבר התבססו כלכלית, הוא הילד שיזכה להכי טוב שיש, גם מבחינה זו.
מבחינה רוחנית, ההשקפות של הילד הרביעי על שפע, לא יושפעו מימי הצנע שעברו על אחיו הבוגרים...
מצד שני, הילד הרביעי, שכבר לא יושפע מהבחירות של אחיו הבוגרים בנושאי העדפה מקצועית או תחביבים, עדיין יושפע, מתפיסות של ג'נדר (= שיוך מיני).
ועל כך אפשר לקרוא בהמשך >>
עוד גורמים המשפיעים על *בחירת הקלף* שלך:
השוני בין המינים
מוסיף עוד פרמטר ל*בחירת הקלף*, משום שכשילד נכנס לחדר וסוחב אחריו משאית צעצוע כבדה, ההורים יגידו: "כל הכבוד לך, איזה ילד חזק!".
ואילו אם הילדה תיכנס כך, הם יגידו לה: "תיזהרי שלא תלכלכי את השמלה החדשה".
קבוצות של ילדים בגילאים קרובים
לדוגמא במשפחה של 4 ילדים ומעלה, היחסים בין ההורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם, מושפעים מהפרש הגילאים ביניהם.
במשפחה של 10 ילדים, לדוגמא, יכולות להיווצר 2 קבוצות:
ששת הגדולים וארבעת הקטנים.
מה שמוביל אותנו לקבוצה הבאה >>
קואליציות
קואליציה הוא כל מצב, שבו יותר מאדם אחד במשפחה, מחזיק בדעה מסוימת.
לדוגמא: אבי, אחותי הקטנה ואחי, לא נגעלים מפצעים.
אני, אימי ואחותי הגדולה – כן נגעלים מהם!
אז בנושא הגועל, התחלקנו ל-2 קבוצות.
אם יש עוד ילד במשפחה שלנו, ש"לא איכפת לו" מפצעים, הוא בוחר להיות ניטרלי = *כמו מדינת שוויץ* ויתייחסו אליו ככזה...
כלומר: לא מריח – לא מסריח.
לא מעורר עימות ולא מעורר הזדהות.
כמובן שנושא הקואליציות קורה המון, בחיינו, בכלל.
ואנחנו משתייכים לקואליציות רבות ושונות בכל רגע.
יכול להיות שאני, אבי ואחי סובלים מחום ואז אנחנו נמצאים באותה הקבוצה,
מול אימי ואחיותיי הקטנות, שסובלות מקור.
השורה התחתונה של כל זה: אהוב ולא אהוב.
ואם להיות קצת פחות בוטה: אהוב לעומת אהוב מאוד.
כשיש במשפחה יותר מילד אחד, הילדים תמיד מתחלקים לאהובים ולאהובים יותר.
ואין כאן הרבה מה לעשות.
מה תעשה אם, שעם ילד אחד, היא עוברת קשיים:
הוא מופרע, מרביץ לכל הילדים בכיתה, חצוף ולא-ממושמע? זה קשה!
אז איך היא תאהב אותו כמו את הילד שעושה לה חיים קלים???
לכל הורה יש ילד מועדף. ואם 2 ההורים מעדיפים את אותם הילדים,
התופעה הזו תקצין...
ההבדל בין משפחה לכל קהילה אחרת, היא ששאר הקהילות :
קבוצות לימוד , כיתה בב"ס, מחלקה בצבא, כיתה באוניברסיטה, מקום העבודה, וכו'..
הן זמניות.
ואילו הקשר למשפחת השורש הוא הקשר העתיק ביותר, הארוך והסבוך ביותר שיש לנו בחיים.
מיניות
נאדר בוטו מציין סקאלה, שבקצה אחד שלה ההתוויה "נשיות" ובקצה האחר שלה – "גבריות".
לטענתו, בזמן חיי העובר, מתעצבת המיניות, כשבכול טרימסטר (3 חודשים), האנרגיה של עיצוב העובר נשלטת על-ידי כוח אחר.
כל אחד, לא משנה מה המין שלו, כולל אותך, יכול למקם את עצמו על הסקאלה הזו, ששואלת, בעצם, עד כמה אתה גברי או נשי, ביחס לבני המין שלך.
ההשפעה של אם דומיננטית על בן שאביו לא נמצא בבית במשך שנות הילדות הראשונות שלו, תהיה, ילד רכרוכי. או הומו. תלוי עד כמה הילד הושפע ועד כמה הוא ראה דמויות-אב חלופיות.
לעומת זאת ההשפעה על הבת, יכולה להיות – אישה דומיננטית וחזקה.
אם נוסיף עוד נתון – הבת היא הבכורה, סביר להניח שהיא לא תצא לסבית.
למה?
>> אם בא לך להסיק מסקנות בעצמך: חזור לפסקה הראשונה במאמר הזה.
>> התשובה:
משום שילדים בכורים, נוטים להיות קונפורמיסטיים ולרצות את ההורים,
תוך וויתור לא-מודע,על העצמי האוריגינלי שלהם.
אם ילד בכור לא וויתר על עצמו לגמרי, יש סיכוי שהחלקים הדחויים שלו = דחויים על-ידי עצמו, כפרשנות למה ש*אבא ואמא לא יאהבו*, יימצאו לעצמם ביטוי בתת המודע:
בחלומות במשיכה לעולם מיסטי אידיאלי כלשהו הם יחזרו בתשובה יתחתנו עם גוי יחפשו בני-זוג שהם *ילד רע* בני-זוג שדורשים טיפול מתמיד – כמו שהבכורים התרגלו לעשות בילדות.
אופציה נוספת, שהם יפתחו הרגלים שליליים ויעשו הכול כדי להסתירם:
אלכוהוליזם בסתר הוא דוגמא טובה להתמכרות שאפשר לנהל איתה חיים שלמים בלי שאף-אחד יידע. הבכור מסתיר ולא מבקש עזרה כדי להישאר החזק, היציב והטוב, לפחות בעיני הוריו, כל עוד הם בחיים.
לסיכום:
בחירת הקלף שלנו במשפחה מושפעת מהכוחות שפעלו עלינו בזמן העוברות, מהמיקום שלנו בין האחים ומהקואליציות שקמו ונפלו במשפחתנו לאורך השנים.
>> איך קואליציה קמה ונופלת? פשוט מאוד! אנחנו משתנים!...
במהלך החיים אנחנו משנים את התזונה שלנו, מידת הבגד, דעה פוליטית, מתחברים עם בן-זוג, מצטרפים לחוג אחה"צ, מסיימים תואר, עושים הסבה מקצועית ועוד ועוד..
אפשר להתנחם בזה שבחירת הקלף נעשתה על ידי ילד קטן, שבסה"כ רצה לשרוד בעולם.
זו לא אשמתנו שבחרנו להיוולד, למרות שלפי אמונות מסוימות – בהחלט בחרנו למי להיוולד ועם איזה נשמות לעבור את השיעור (אחים ואחיות).
בכל מיקרה, לידתנו והמיקום שלנו במשפחה לא יכולים להשתנות.
ולכן השאלה שתחשוף את המניעים והצרכים הנסתרים שלך תהיה:
איזה רגש אני מרגיש הכי הרבה כשאני בחברת בני המשפחה שלי?
>> כי לרגש הזה בדיוק, צריך לתת מענה בחיי היום-יום ולא לתת לו לנהל אותנו בזמן משברים, על מנת לשמור על איזון.
בהצלחה לכולנו במסע החיים,
סיון
* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.
18/10/2010
סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת ברפואה אינטגרטיבית
